מה עושים בשעה הראשונה של הצפת ביוב בבית

סדר הפעולות בשעה הראשונה

הצפת ביוב היא אחד מהמצבים המעטים שבהם הסדר חשוב יותר מהמהירות. הדבר הראשון הוא לעצור כל שימוש במים בכל הבית, כולל מכונת כביסה שעובדת ברקע ומדיח כלים שאף אחד לא חשב עליו. כל ליטר שנכנס למערכת עכשיו יוצא ברצפה הנמוכה ביותר.

אנחנו עובדים בכל הדרום, כולל השירות בבאר שבע; כדאי לקרוא גם על איך שורשים בצנרת נכנסים ואיך עוצרים אותם, ולפרטים דרך שירותי הביובית שלנו בדרום.

אנחנו מגיעים גם ליישובים הקטנים באזור, כולל ביובית בכסיפה.

השני הוא חשמל. מנתקים את המפסקים של האזור המוצף מהלוח החשמל, לפני שנכנסים למים ולא אחרי. שקעים נמוכים, מאריכים על הרצפה ומכונות במרתף הם הסיבה שהשלב הזה קודם לכל ניסיון שאיבה.

רק אחרי שני אלה מתחילים להוציא מים. במקביל כדאי לצלם את המצב בטלפון לפני שנוגעים בכלום, עם שעה ותאריך. אם בהמשך יהיה ויכוח מול הביטוח או מול תאגיד המים, התמונות האלה הן כל הראיות שלכם.

והדבר שלא עושים: לא נכנסים למים עם מגב ודלי כדי להציל חפצים. מי שפונים מכילים חיידקים וגם שברי זכוכית או מתכת שלא רואים. חפץ יקר שאפשר להוציא מהצד בלי לדרוך פנימה שווה את זה, אחרת עדיף לחכות.

למה זה קרה דווקא עכשיו

רוב הקריאות שלנו על הצפת ביוב מגיעות ביומיים הראשונים של גשם רציני, וזה לא מקרה. קו שפועל בחצי קוטר כל הקיץ מסתדר עם העומס היומיומי. ברגע שנכנסים אליו גם מי גשמים מהחצר או ממרזב שמחובר אליו, המרווח נגמר תוך דקות.

הגורם השני בשכיחותו הוא בור או בריכה שהגיעו לקיבולת מלאה. כשאין למים לאן ללכת הם חוזרים אחורה בקו, והנקודה הנמוכה בבית היא זו שמקבלת אותם: מקלחת בקומת קרקע, נקודת ניקוז במרתף או שוחה בחצר.

בבניינים עם חניון תת קרקעי יש גם צירוף של שניהם. מי הגשם שיורדים ברמפה מגיעים לבור שאיבה עם משאבה, ואם המשאבה לא עבדה מאז החורף הקודם אף אחד לא יודע על זה עד הרגע שבו היא צריכה לעבוד.

זו גם הסיבה שבדיקה לפני העונה זולה מקריאה באמצעה. לשטיפת מרזבים לפני החורף יש השפעה ישירה על כמות המים שמגיעים למערכת, ובדיקה של מפלס הבור בסוף הקיץ עולה שבר ממה שעולה לנקות מרתף מוצף.

מה עושים אחרי שהמים יצאו

שאיבה היא חצי עבודה. מה שנשאר על הרצפה אחרי שהמים ירדו הוא משקע דק שסופג לתוך הרוגות ולתוך חלקו התחתון של הגבס. ניקוי במים וסבון לבד מוריד את המראה ומשאיר את הריח, והריח הוא מה שמזכיר לכם את האירוע עוד חודשיים.

אחרי החיטוי מגיע ייבוש. אוורור ומאווררים למשך ימים, לא שעות. קיר שנראה יבש מבחוץ יכול להיות רווי בפנים, ושם מתחיל עובש שמופיע רק אחרי שצבעו מעליו.

השלב האחרון הוא לבדוק למה זה קרה, ודווקא אותו רוב האנשים מדלגים. כשהבית נקי והמשפחה חזרה לשגרה, אין חשק להעלות את הנושא. אבל הצפת ביוב אחת היא התראה, ואותו קו יגיב בדיוק אותו דבר בסערה הבאה.

בדיקה של הקו במצלמה, או שאיבה מסודרת של מי ההצפה עם ייבוש וניקוי באותה הגעה, היא מה שהופך את האירוע לחד פעמי. אם הבור הוא זה שעלה על גדותיו, לתדירות השאיבה יש השפעה ישירה על הסיכוי שזה יחזור.

בימי הגשם הראשונים אנחנו מקבלים כמה קריאות כאלה באותו יום, ולא מעט מהן בקרית מלאכי.

בערים קרובות ים המצב הזה חוזר בכל סערה רצינית, ומקבצי הקריאות הגדולים אצלנו מגיעים מאשדוד.

במרתף או בחניון שיש בו משאבת ניקוז, רוב האירועים מתחילים בכך שהיא לא עבדה ביום שצריך, והבדיקה שמונעת את זה מתוארת במדריך על משאבת ניקוז במרתף.

לפני שמנקים כדאי לתעד, ומה בדיוק לצלם מפורט במדריך על תיעוד נזקי מים.

בבית שיושב מתחת למפלס קו הביוב, מה שמונע את ההצפה הבאה הוא משאבה שמרימה שפכים, לא ניקוי חוזר של הקו.

אחרי שהמים יצאו מתחילה עבודה אחרת: ייבוש וחיטוי של המבנה. בלעדיה הריח חוזר תוך שבועות. מה שכתוב כאן מבוסס על העבודה היומיומית של ביובית פלוס בשטח, ולא על חיפוש באינטרנט.

רקע כללי על הצפות ועל הדרך שבה מים מוצאים את הנקודה הנמוכה יש בערך הצפה בויקיפדיה.