פינוי שפכים בקצרה
פינוי שפכים מבור או מבריכה מסתיים בנקודת קליטה מורשית שמחוברת למכון טיהור, ולא בשדה פתוח או בשוחה אקראית.
המסלול המלא של התכולה
פינוי שפכים לא מסתיים ברגע שהמיכלית נוסעת מהחצר. משם היא נוסעת לנקודת קליטה מורשית, מתחברת לצינור קבוע ומרוקנת את המיכל לתוך מערכת שמוליכה למכון טיהור. שם התכולה עוברת סינון, שקיעה וטיפול ביולוגי לפני שהמים חוזרים לשימוש, בדרום בעיקר להשקיה חקלאית.
אנחנו עובדים בכל הדרום, כולל השירות בבאר שבע; כדאי לקרוא גם על חיטוי אחרי הצפת ביוב כשהמים כבר ירדו, ולפרטים דרך ביובית בדרום.
אנחנו מגיעים גם ליישובים הקטנים באזור, כולל ביובית באופקים.
לכל נקודת קליטה יש שעות פעילות ונהלי רישום. הנהג מדווח מה הביא, מאיפה, ומקבל אישור. זה נשמע בירוקרטי, אבל זה מה שמבדיל בין מערכת שעובדת לבין מיכליות שמרוקנות לוואדי בלילה.
המרחק משנה בדרום יותר מבמרכז. קריאה בישוב מרוחק יכולה לדרוש שעה נסיעה לכל כיוון רק כדי לרוקן. לכן ריכוז של כמה עבודות באותו אזור באותו יום הוא לא רק נוחות אלא מה שמוריד את המחיר לכל לקוח בנפרד.
למה זה נוגע גם ללקוח הפרטי
רוב הלקוחות לא שואלים לאן התכולה הולכת, וזו בדיוק השאלה שמפרידה בין ספקים. מי שעונה בלי להסס ומוכן להראות אישור עובד מול אתרים מוסדרים. מי שמגמגם, המחיר הנמוך שלו מוסבר בדרך כלל בכך שהוא חוסך את עלות הקליטה ואת הנסיעה.
ללקוח פרטי זה נוגע בשני מצבים. הראשון הוא סכסוך עם שכן על מים שהגיעו לחצרו, והשני הוא ביקורת של הרשות או של תאגיד המים. בשניהם האישור הוא המסמך היחיד שמראה מה פונה ומתי.
בעסקים העניין חד יותר. מסעדה או מפעל שנשאלים על פינוי שומנים צריכים להציג אסמכתא, ולא רק לומר שהמיכלית היתה. פירוט על מה נבדק בפיקוח יש במדריך על מפריד שומנים.
מה לבקש מספק
שלוש שאלות מספיקות. לאן אתם מפנים, האם אפשר לקבל אישור פינוי בסיום, והאם המחיר שנקבתם כולל את הפינוי. השלישית חשובה כי בחלק מהמקרים הפינוי מופיע כתוספת נפרדת בחשבונית הסופית.
אצלנו הפינוי כלול במחיר שנקבע בשיחה, ואישור נמסר לכל מי שמבקש. זה לא משנה את העבודה בשטח, אבל זה משנה מה קורה כשמישהו שואל שאלות שנה אחרי כן. פינוי שפכים מסודר הוא חלק מהעבודה, לא תוספת לה.
מי שרוצה להבין איך זה משתקף במחיר ימצא את הפירוט במחירון, שבו מופיע גם על מה משפיע המרחק לישוב ולמה קריאה בשעות הלילה עולה אחרת.
המרחק לנקודת הפינוי משתנה מישוב לישוב, ובמקומות כמו לקיה הוא חלק ממשי ממחיר העבודה. מה שכתוב כאן מבוסס על העבודה היומיומית של ביובית פלוס בשטח, ולא על חיפוש באינטרנט.
רקע כללי על השלבים שעוברים השפכים במכון טיהור יש בערך טיהור שפכים בויקיפדיה.
מי מפקח על פינוי השפכים
פינוי שפכים בישראל אינו עניין של הסכמה בין לקוח לספק. שתי רשויות קובעות את הכללים: רשות המים, שאחראית על משק המים והביוב ועל תאגידי המים, והמשרד להגנת הסביבה, שאחראי על היבט הזיהום ועל אכיפה.
מבחינת מזמין העבודה המשמעות מעשית: שפיכה לשוחה עירונית, לוואדי או לשדה היא עבירה סביבתית, והאחריות עליה אינה נעצרת אצל הנהג. לכן אנחנו מנפיקים אישור פינוי לעסקים ולמוסדות, ולכן כדאי לבקש אותו מכל ספק.
שאלות נפוצות
לבית פרטי אין חובה לשמור, אבל כדאי. במחלוקת על זיהום או על מים שהגיעו לשכן, האישור מראה מה פונה, מתי ולאן, והוא הדרך היחידה להוכיח שהשפכים שלכם טופלו כחוק. גם בעת מכירת נכס, רצף אישורים לאורך שנים מרגיע קונה שמנסה להעריך את מצב התשתית בחצר.
זו עבירה סביבתית שהאחריות עליה נזקפת לספק ולעיתים גם למזמין העבודה. בעסקים ובאתרי בנייה זה עלול להגיע גם לרישיון העסק ולתנאי ההיתר. הדרך להימנע פשוטה: לבקש אישור פינוי על כל שאיבה ולוודא שמופיע בו אתר קליטה מורשה. ספק שמתחמק מהמסמך הזה אומר לכם משהו.
כי המיכלית לא יכולה לקבל קריאה נוספת עד שהיא מתרוקנת. נסיעה ארוכה לאתר המורשה היא זמן עבודה לכל דבר, בדיוק כמו השאיבה עצמה. לכן יישוב שנמצא רחוק מנקודת הפינוי יקר יותר מיישוב סמוך, גם כשהעבודה בשטח זהה. את ההפרש אומרים בשיחה ולא מגלים בחשבונית.