ביוב בבית ישן בקצרה
ביוב בבית ישן נבדל בשלושה דברים: חומר הצינור, אורך הקטעים ומספר החיבורים. שלושתם יחד מסבירים למה אותה סתימה חוזרת שם פי כמה מאשר בבית חדש.
מה היה מקובל להתקין ומתי
ביוב בבית ישן מתנהג אחרת מפני שהוא עשוי מחומרים אחרים והונח בשיטה אחרת. עד שנות השמונים רוב הקווים הפרטיים בארץ הונחו מחרס או מאזבסט צמנט, במקטעים קצרים שמחוברים זה לזה.
אנחנו עובדים בכל הדרום, כולל השירות בבאר שבע; כדאי לקרוא גם על מי כותב את התוכן באתר, ולפרטים דרך שירותי הביובית שלנו בדרום.
אנחנו מגיעים גם ליישובים הקטנים באזור, כולל ביובית במועצה אזורית מרחבים.
המשמעות מעשית. כל חיבור בין שני מקטעים הוא מקום שבו הדופן לא משוריינת לגמרי, והוא גם המקום שבו שורשים מוצאים פתח ומשקעים נתפסים. בקו בנ ארבעים שנה עם חיבור כל מטר וחצי מדובר בעשרות נקודות כאלה לאורך החצר.
בית שנבנה בעשרים השנים האחרונות מונח בצנרת פלסטיק במקטעים ארוכים ומרותכים, ולכן יש בו פחות מקומות שבהם משהו יכול להיכנס פנימה. זה לא אומר שבית חדש לא נסתם, אבל כשהוא נסתם הסיבה היא כמעט תמיד מה שהורד לקו ולא הקו עצמו.
מאילו סימנים יודעים שהצנרת בסוף דרכה?
הראשון הוא פיזור. כשהתקלות קורות בנקודות שונות ולא באותה אחת, המשמעות היא שהבעיה אינה מכשול אלא מצב כללי של הקו. זה הסימן המשמעותי ביותר מבין השלושה.
השני הוא שקיעות קטנות בחצר או בריצוף, שמעידות על מים שיוצאים מהקו ושוטפים קרקע מתחת למשטח. שקיעה לא מופיעה מסתימה, היא מופיעה מדליפה.
השלישי הוא מה שעולה בצילום: דופן שנראית מחוספסת, שברים קטנים שמצטברים בתחתית וחיבורים שירדו ממקומם. צילום אחד עונה על שלוש השאלות יחד, והוא מה שמבדיל בין תיקון נקודתי לבין החלפה של כל הקטע.
מה עושים בלי לפרק את הבית
כשמטפלים בביוב בבית ישן, רוב העבודות מתבצעות דרך השוחה ובלי שבירה. שטיפה בלחץ מנקה את ההצטברות שנבנתה על הדופנות, ובקו ישן זה לבד מחזיר חלק מהקוטר שאבד. זו העבודה הראשונה שכדאי לעשות לפני שמדברים על החלפות.
כשהצילום מראה סדק או שורשים בנקודה אחת, שרוול פנימי סוגר את העניין בלי לגעת בריצוף. זה עובד גם בצנרת ישנה, בתנאי שהדופן עדיין מחזיקה צורה. הפירוט מופיע בעמוד תיקון צנרת ללא הרס.
וכשהקו כבר לא מחזיק צורה לאורכו, הדרך הזולה באמת היא להחליף את הקטע שעובר בחצר ולהשאיר את מה שמתחת לבית לשלב מאוחר יותר. רוב התקלות בבתים אלה נמצאות דווקא בחוץ, בדרך לשוחה, ושם העבודה פשוטה וזולה בהרבה.
אצלנו רוב הקריאות האלה מגיעות משכונות ותיקות, למשל בקרית גת, שבהן הבנייה המקורית עדיין עם הצנרת המקורית.
אותו דפוס חוזר בערים קטנות עם הרבה בתי קרקע ותיקים, למשל בקרית מלאכי, שבהן הקו הפרטי קצר והאבחון יוצא זול יחסית.
בבתים שעברו איטום גג או תוספת בנייה, קורה שפתח האוורור נסתם בלי שאף אחד שם לב, ומה שקורה אז מתואר במדריך על צינור אוורור ביוב.
בבתים ישנים עם מרתף או קומת מחסן, הפתרון לקו שיושב נמוך מדי הוא משאבת ביוב ייעודית. מה שכתוב כאן מבוסס על העבודה היומיומית של ביובית פלוס בשטח, ולא על חיפוש באינטרנט.
רקע כללי על החומר ששימש לייצור צנרת בעבר ועל המגבלות החלות עליו היום יש בערך אזבסט בויקיפדיה.
שאלות נפוצות
אפשר לראות את זה בצילום קו תוך דקות. חרס נראה כחומר קשה עם חיבורים תכופים, ואזבסט צמנט נראה אפור וגס יותר. שניהם מעידים על הנחה מלפני שנות התשעים. גם היתר הבנייה המקורי, אם הוא קיים אצלכם או בארכיון הרשות, מציין לרוב את חומר הצנרת שתוכנן.
כל עוד היא במקומה ולא נשברת היא לא מסוכנת, והמים שעוברים בה אינם נושאים סיבים לבית. הסיכון מתעורר בעבודות שמשחררות אבק, ולכן פירוק שלה נעשה בכללי עבודה מיוחדים ולא כמו החלפת צינור רגיל. זו גם הסיבה שבחלק מהמקרים עדיף לחדש בשרוול פנימי במקום לפרק.
תלוי בכמה תקלות היו ואיפה. תקלה אחת בנקודה אחת מתקנים וממשיכים. שלוש תקלות בשלוש נקודות שונות בתוך כמה שנים הן כבר סימן לקו שמתפורר לאורכו, ושם החלפה יוצאת זולה יותר מהצטברות הקריאות. צילום מראה אם מדובר בנקודה בעייתית אחת או במצב כללי של הקו.