מכסה שוחה בקצרה
מכסה שוחה שבור או שקוע הוא שתי בעיות באחת: סכנת נפילה מיידית, ופתח שדרכו נכנסים למערכת מי גשם, אדמה ומה שהרוח מביאה.
למה מכסה נשבר או שוקע
מכסה שוחה הוא החלק הזול ביותר במערכת הביוב של הבית, והיחיד שבנוי לסבול משקל מלמעלה. רוב המכסים נשברים משתי סיבות: רכב שעולה על מכסה שנועד להליכה בלבד, או בליית בטון איטית של עשרות שנים בסביבה רטובה.
אנחנו עובדים בכל הדרום, כולל שירותי ביובית בבאר שבע; כדאי לקרוא גם על איך לוודא שמשאבת ניקוז במרתף עובדת, ולפרטים דרך ביובית בדרום.
אנחנו מגיעים גם ליישובים הקטנים באזור, כולל ביובית בערערה בנגב.
שקיעה היא סיפור אחר לגמרי, והרבה יותר מעניין. מכסה שלם ששוקע מתחת למפלס הריצוף מעיד על קרקע שנשטפה מתחתיו, וזה קורה כשמים דולפים מהשוחה או מהקו לאורך זמן. המכסה הוא הסימפטום, לא המחלה.
לכן הטעות הנפוצה במצב הזה היא ליצוק בטון מסביב ולייצב את המכסה בחזרה במקום. זה נראה פתור לשנה או שתיים, ואז הקרקע ממשיכה להישטוף והשקיעה חוזרת גדולה יותר, עם חלל ריק מתחת.
מה לעשות באותו יום
הדבר הראשון הוא לסמן ולגדר, לא רק לכסות. לוח עץ או פח שמונח מעל פתח נראה כמו רצפה לילד שרץ, וזו בדיוק הצורה שבה קורות נפילות. חרוט או כסא הפוך שמסמן את המקום עובד טוב יותר מכיסוי שנראה בטוח.
השני הוא לבדוק אם מדובר ברכוש פרטי או ציבורי. מכסה שנמצא בתחום המגרש הוא עניין של בעל הנכס, ומהמדרכה והלאה זה עובר לרשות או לתאגיד המים. במקרה השני דיווח טלפוני עם תמונה מקצר את הטיפול משמעותית.
השלישי נוגע למה שנכנס פנימה בינתיים. מכסה שבור הוא פתח פתוח לאדמה, לעלים ולמי גשם, וכל אלה מגיעים ישירות לקו. אחרי סערה אחת זה מספיק כדי ליצור סתימה שלא היתה קשורה בכלל לשימוש הביתי.
מי מחליף וכמה זה עולה
החלפה של מכסה בלבד היא עבודה קצרה וזולה. מסירים את השבור, מנקים את השוליים ומניחים חדש בגודל מתאים. מה שמייקר הוא כשהשוליים עצמם מתפוררים וצריך ליצוק טבעת חדשה, וזו כבר עבודה של יום.
במקרה של שקיעה הסדר הפוך. קודם מבינים למה הקרקע נעלמה, ורק אחר כך מייצבים. צילום של הקטע מראה אם יש דליפה או שבר, והוא הדבר היחיד שמונע מכם לשלם פעמיים על אותה נקודה. מה רואים שם מתואר במדריך על שוחת ביקורת.
שווה גם לדעת שמכסה שוחה באזור שנוסעים בו צריך להיות מדורג לעומס מתאים. מכסה שנועד לחצר והונח בכניסה לחניה יישבר שוב, והפעם אולי עם רכב עליו. בבתים פרטיים זה הפרש של כמה מאות שקלים בין הדגמים.
אצלנו העבודה הזו מגיעה הרבה ביישובים ותיקים, למשל בדימונה, שבהם המכסים המקוריים בני עשרות שנים.
בישובים שמקבלים גשם במכות קצרות מכסה שבור מכניס למערכת גם אדמה ומים, כמו בקריאות שלנו בשדרות. את הטיפול בשטח מבצעת ביובית פלוס, עם אותם מחירים בכל ישוב בדרום.
מכסה שוחה לריצוף ומכסה נסתר
כשהשוחה נמצאת באמצע מרפסת או חצר מרוצפת, יש שני פתרונות: מכסה שאפשר למלא באותה אריח של הרצפה, או מכסה נירוסטה שנשאר גלוי ונפתח מהר. מכסה מרוצף נראה טוב יותר, אבל הוא כבד יותר ודורש כלי כדי להרים אותו, וזה מה שקובע כמה זמן לוקחת קריאת חירום בשתיים בלילה.
שלושה דברים כדאי לבדוק לפני שמזמינים מכסה: הקוטר הפנימי של השוחה ולא של המכסה הקיים, עומס הנסיעה במקום הזה — חניה או מעבר רגלי — ואם המכסה צריך להיפתח לעיתים קרובות. בשוחה שנפתחת פעם בשנה מכסה מרוצף מתאים; בשוחה שנפתחת כל חורף הוא רק מעכב.
רקע כללי על החומר שממנו עשויים רוב המכסים ועל התנהגותו באורך זמן יש בערך בטון בויקיפדיה.
שאלות נפוצות
מכסה שנמצא בתחום המגרש הוא רכוש פרטי, וההחלפה על בעל הבית או על ועד הבית. מהמדרכה והלאה האחריות על הרשות או על תאגיד המים, ושווה לדווח באותו יום ולשמור את מספר הקריאה. גבול המגרש הוא שקובע, ולא המרחק מהבית או מי משתמש בקו בפועל.
לא לטווח ארוך. לוח עץ או פח נותנים פתרון לשעות ואסור שיהפכו לקבועים, כי הם מחליקים ונשברים תחת משקל. בינתיים חשוב לסמן ולגדר, ולא רק לכסות, כדי שילד או הולך רגל לא ידרוך שם בלילה. מכסה תקני מותאם לעומס הצפוי במקום, ולכן מזמינים אותו לפי המיקום.
שקיעה של מכסה שלם מעידה על קרקע שנשטפה מתחתיו, וזה סימן לדליפה מהקו או לחדירת מים אליו. שווה לצלם את הקו לפני שמייצבים את המכסה מחדש, אחרת מתקנים את התסמין ומשאירים את הסיבה. שקיעה שממשיכה מחודש לחודש היא סימן שהחלל מתחת ממשיך לגדול.