שאיבת ביוב באתר בנייה בקצרה
שאיבת ביוב באתר בנייה שונה מבית רגיל בשלושה דברים: התכולת מכילה בוץ ומלט, הגישה משתנה מדי שבוע, והפינוי דורש תיעוד למנהל הפרויקט.
מה באמת נמצא במיכל
שאיבת ביוב באתר בנייה נשמעת כמו אותה עבודה שעושים בבית פרטי, ובפועל התכולה שונה לגמרי. למיכל של אתר נכנסים גם שאריות מלט, בוץ מהנעליים, חול ולפעמים גם פסולת אריזות. התערובת הזו כבדה וצמיגה יותר, והיא מחייבת משאבה חזקה יותר ממה שצריך לבור ביתי.
אנחנו עובדים בכל הדרום, כולל שירותי ביובית בבאר שבע; כדאי לקרוא גם על מה גרגור בצנרת מנסה להגיד לכם, ולפרטים דרך שירותי הביובית שלנו בדרום.
אנחנו מגיעים גם ליישובים הקטנים באזור, כולל ביובית בחוף אשקלון.
המלט הוא הבעיה המעניינת ביותר. כל עוד הוא נוזל הוא נשאב בלי קושי, אבל בתחתית מיכל שלא טופל שבועיים הוא מתחיל להתקשות. בשלב הזה צריך לפרק את השכבה בלחץ לפני ששואבים, וזו עבודה ארוכה יותר משאיבה רגילה.
לכן השאלה הראשונה שלנו בשיחה עם מנהל עבודה היא מה נכנס למיכל ומתי טופל לאחרונה. התשובה קובעת איזו מיכלית שולחים וכמה זמן להקצות. טעות בהערכה הזו עולה בנסיעה שניה.
גישה ותיאום באתר פעיל
בבית פרטי הדרך לשוחה קבועה. באתר בנייה היא משתנה כל שבוע: ערימת חצץ חדשה, מנוף שעומד בדיוק במעבר, או יציקה שחוסמה את הכניסה היחידה. לכן אנחנו מבקשים איש קשר בשטח שאפשר להתקשר אליו עשר דקות לפני ההגעה.
מיכלית שאיבה היא משאית כבדה שצריכה שטח להסתובב וקרקע שמחזיקה אותה. באתר אחרי גשם זה לא מובן מאליו. אם המשאית לא מגיעה עד למיכל, עובדים עם צנרת ארוכה יותר, וזה מוסיף זמן שצריך לדעת עליו מראש ולא בשטח.
בפרויקטים עם חניון תת קרקעי בבנייה יש גם שאלת גובה. במקרים אלה שולחים מיכלית נמוכה שנכנסת מתחת למפלס התקרה. שאלה אחת בטלפון על גובה הכניסה חוסכת נסיעה שלמה.
תיעוד פינוי ולמה הוא חשוב
באתר בנייה העבודה לא מסתיימת כשהמיכל ריק. מנהל הפרויקט צריך לדעת לאן התכולה פונתה, ובחלק מהפרויקטים זה חלק מהמעקב הסביבתי של היזם. אנחנו מנפיקים אישור פינוי לאתר מורשה על כל עבודה.
זה גם מה שמבדיל בין ספק שאפשר לעבוד איתו מול גוף גדול לבין מי שנותן מחיר נמוך ונעלם. חברת בנייה שמקבלת ביקורת צריכה להציג מסמכים, ולא להסביר שהמיכלית היתה והלכה.
מעבר לניירת, תיעוד מסודר של מועדי השאיבה מגלה דפוס. כשהתדירות עולה פתאום בלי שמספר העובדים גדל, בדרך כלל מים נכנסים למיכל ממקור אחר: נזילה באתר או ניקוז גשם שהופנה לשם בטעות. שאיבת ביוב באתר בנייה מתועדת היטב חוסכת את הבירור הזה בדיעבד.
לעבודות מים שלא היו בתכנון, כמו בור שנמלא אחרי סערה, שאיבת הצפה היא עבודה נפרדת עם ציוד אחר, וכדאי להגדיר אותה כך בטלפון.
באזורי תעשייה ובפרויקטים שמתפרשים על כמה מגרשים התיאום משתלם עוד יותר, כמו בעבודות שלנו בבני שמעון.
כשמלט או בטון נשטפו לקו והתקשו שם, שטיפה לא תפתח אותם וצריך חיתוך מכני, כפי שמפורט בעמוד על כרסום בטון בקו ביוב.
בשלבי העפר והשלד, לפני שיש קו ביוב פעיל באתר, הפתרון הוא ביובית ניידת לאתר בנייה. את הקריאות האלה מקבלת ביובית פלוס כל שבוע, בכל אזור הדרום.
רקע כללי על שלבי הבנייה ועל המעורבים באתר יש בערך בנייה בויקיפדיה.
שאלות נפוצות
תלוי במספר העובדים ובמספר המובילים. באתר בינוני מדובר בדרך כלל בפעם בשבוע עד שבועיים, ועדיף לקבוע מראש מאשר לחכות להתראה מהשטח. מיכל שעולה על גדותיו עוצר עבודה, ובאתר עם פיקוח הוא גם ליקוי בטיחות. אחרי שבועיים ראשונים אפשר לקבוע קצב קבוע שמתאים לאתר.
ברוב האתרים המיכל שייך לקבלן או מושכר מספק המבנים היבילים, ואנחנו מבצעים את השאיבה והפינוי בלבד. אפשר לעבוד גם מול מיכל קבוע שהותקן לצורך הפרויקט, וגם מול בור זמני שנחפר באתר. מה שחשוב לדעת מראש הוא הנפח והגישה, כי הם קובעים איזו משאית יוצאת.
נתיב גישה פנוי למשאית כבדה, איש קשר בשטח שיכול להזיז ציוד או רכבים, וידיעה אם המיכל מכיל גם שאריות בנייה כמו בטון או צבע. שלושת אלה קובעים איזה ציוד יוצא ולאיזה אתר קליטה נוסעים. אתר שמוסר את המידע מראש מקבל עבודה מהירה יותר ובלי נסיעה חוזרת.