ביובית בשדות נגב

מושב או קיבוץ בשדות נגב: איך זה משנה את הטיפול בביוב?

במועצה יש גם מושבים וגם קיבוצים, והפתרונות שונים בין השניים. במושב מדובר ברוב המקרים בבור פרטי לכל בית, ובקיבוץ במערכת משותפת שבה תקלה אחת משפיעה על כמה בתים.

אנחנו עובדים בכל הדרום, כולל ביובית בבאר שבע; כדאי לקרוא גם על שאיבת הצפות ומים, ולפרטים דרך השירות שלנו בדרום.

במערכות משותפות כדאי לאתר את התקלה לפני שפותחים. צילום קו מראה אם הבעיה בקטע הפרטי או בקו המשותף, וזה גם מה שקובע מי נושא בעלות.

בעונת הגשמים אנחנו מקבלים כאן הרבה קריאות לשאיבת הצפות ממבנים חקלאיים ומחצרות. שטיפת קווי ניקוז לפני החורף מונעת את רובן.

סתימה בכמה בתים בקיבוץ בשדות נגב: הקו המרכזי

התרחיש שלהלן הוא דוגמה לסוג הקריאות שחוזרות במקום, ולא לקוח מסוים.

בקיבוץ במועצה מתלוננים על סתימה שמורגשת בכמה בתים בו-זמנית. במערכת משותפת זה כמעט תמיד הקו המרכזי ולא קטע פרטי, והטיפול מתואם מול מחלקת המשק ולא מול דייר בודד.

צילום לפני הפתיחה קובע איפה התקלה ומי נושא בעלות. במושבים של המועצה התמונה הפוכה: שם לכל בית בור משלו, והעבודה היא שאיבה תקופתית שנוח לתאם מראש.

במושבים של המועצה הזמנת ביובית בשדות נגב היא שאיבה תקופתית מבור פרטי. בקיבוצים התמונה אחרת לגמרי.

מושבי המועצה צמודים לעיר, ולכן עבודות כאן משולבות באותה יציאה עם קריאות בנתיבות.

בית קמה עובדת על קו מרכזי דומה, והפרטים בעמוד בית קמה. את הקריאות בשדות נגב מבצעת ביובית פלוס, עם אותם צוותים ואותם מחירים כמו בשאר הדרום.

רשימת 16 הישובים שמופיעה בעמוד מבוססת על ערך המועצה בויקיפדיה. אם ישוב חסר, זה לא אומר שאנחנו לא מגיעים אליו.

מה קורה כאן בעונת הגשמים

רוב הקריאות בחורף אינן סתימות אלא מים שהגיעו למקום שלא יועד להם. מבנה חקלאי עם גג גדול מנקז כמות עצומה בשעה אחת, ואם המים האלה מוצאים את הדרך למערכת הביוב הכל נעצר.

הסימן המוקדם הוא מצב שמופיע רק אחרי גשם ונעלם אחרי יומיים. זה לא נראה דחוף ברגע, אבל זה בדיוק המצב שיחזור בסערה הבאה, ואז כבר עם נזק לציוד או למלאי.

העבודה שמונעת את רוב זה נעשית בסוף הקיץ: שטיפת קווי הניקוז, בדיקה שהשוחות פנויות ווידוא שהמים מהגגות יוצאים לאן שהם אמורים. זו עבודה של שעות, והחלופה לה היא קריאת חירום בליל סערה.

מה קובע את המחיר במושב ובקיבוץ

ההבדל הגדול הוא מי מזמין ומי משלם. הטבלה מסכמת מה אנחנו פוגשים במועצה בפועל.

מה שעולה מהטבלה הוא שהשורה השלישית והרביעית הן אותו נושא בשני תזמונים. מי שמזמין ביובית בשדות נגב בספטמבר משלם על עבודה מתואמת, ומי שמחכה לינואר משלם על קריאת חירום.

מה לעשות לפני החורף הבא

הדבר הראשון הוא לוודא שמי הגשם בכלל לא נכנסים למערכת הביוב. לאן הם אמורים ללכת ומה קורה כשהם לא מגיעים לשם מוסבר מה קורה כשמרזב מחובר לביוב.

הדבר השני נוגע למה שעושים אחרי. כשהמים יורדים, השאלה היא מה מחטאים ומה משליכים, וזה מפורט במדריך על חיטוי אחרי הצפת ביוב. במבנה חקלאי זה שיקול של מלאי ולא רק של ניקיון.

את ישובי המועצה אנחנו עושים בסיבוב שכולל גם את שדרות ואת ישובי אשכול. לעבודת מניעה לפני החורף זה מושלם, כי אפשר לקבוע אותה בלוח במקום להמתין לאירוע.